14 מחשבות, נקודות והגיגים על קהילה ויזמות
23/04/2023
אני מתמקד ב-5 כלים מרכזיים לשינוי חברתי, ומאמין שהם דרך אפקטיבית וברת קיימא ליצירת שינוי מיטיב בעולם:
זה המניפסט הקצר שלי על כל אחד מהכלים
"אנשים מזיזים את העולם. כדי לשנות את העולם כדאי ללמוד איך מזיזים אנשים." (ליאור פרנקל)
"קהילה היא היחידה האנושית הקטנה ביותר שמאפשרת יצירת שינוי חברתי בר קיימא."
קהילה חלק בסיסי בהוויה שלנו, צורך פסיכולוגי עמוק שדורש מענה. כשיש מחסור בתחושת קהילתיות נגרמת לנו מצוקה פסיכולוגית שלא שונה הרבה מהמצוקה שאנחנו חשים בעת רעב: כשחסרים משאבים אנרגטיים אנחנו יוצאים לחפש אוכל בסוואנה (או במקרר), כשחסרים משאבים חברתיים אנחנו יוצאים לחפש אותם בקהילה.
אבל קהילה היא לא רק צורך של הפרט, היא צורך של כל חברה ותרבות אנושית.
קהילה, כמבנה התארגנות שטוח מטבעו (או לפחות פחות היררכי), מאפשר לפתרונות מקומיים שצומחים מלמטה לשנות את החיים של החברים בקהילה, אבל גם לעלות למעלה כדי לשנות את הממסד והמוסדות, ומשם לחלחל בחזרה מטה לשינוי רוחב. בעולם השינוי, קהילה היא כמו הג'וקר, הקלף שיכול לענות כמעט לכל סיטואציה, התשתית לפתרון (כמעט) כל בעיה חברתית שתתקלו בה: ממשבר האקלים ועד אי השוויון המעמדי, מחוסר ההרמוניה הבין מגדרי ועד חוסר האמון הבין מגזרי.
אבל כמובן, קהילות לבדן לא יצליחו לפתור את הבעיות הגלובליות. נדרשות דרכי התארגנות מורכבות יותר מאשר הקהילה כדי לייצר פתרונות הוליסטיים וגלובליים. נדרש חיבור של כל צורות ההתארגנות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן: חברות עסקיות, תאגידים, עמותות, רשויות ממשלתיות וגופים פילנתרופיים, וגם קהילות כמובן, וכל צורה אחרת של התארגנות אנושית. ומעל הכל – נדרשת היכולת של הגופים האלה להתחבר ולתקשר אחד עם השני בצורה אפקטיבית המקדמת את המטרה הגדולה.
אני מאמין שאם נמשיך לחקור בדרך העשיה והפעולה מבנים אנושיים חדשים ששמים את האדם במרכז וחושבים מחדש על איך יכולה להיראות התארגנות אנושית – וקהילה בראשן – אז אולי, רק אולי, נצליח להתקדם הלאה לתרבות חדשה שבה הפערים קטנים יותר, יותר אנשים מוצאים את מקומם בעולם וארגונים ממשיכים לצמוח כדי להגשים את היעוד שלהם עצמם ואת היעוד של החברים בהם.
לפעמים הם עושים את זה כאנשים פרטיים, לפעמים בתוך חברות, לפעמים בעיריות או בגופים ממשלתיים, ולפעמים מתוך עמותות – אבל התבנית ברורה: קם אדם, מציב חזון בצורת מגדלור שנמצא הרחק אי שם באופק, ומתחיל לצעוד לכיוון החזון צעד אחרי צעד, מפצח מכשול אחרי מכשול, נופל וקם ושוב נופל ושוב קם, וממשיך ללכת. ולפעמים המגדלור שבאופק יזוז ימינה או שמאלה, לפעמים יעלם בימי ערפל, ולפעמים יתגלה שהמגדלור שמנצנץ באופק בכלל השתקפות מסנוורת של השמש, וכיוון התנועה צריך להיות אחר לגמרי. היזם ימשיך ללכת, יודע עמוק בליבו שהשינוי לא ימצא בהגעה לחוף מבטחים אלא מוטבע בכל צעד שהוא הולך בכיוון.
יזמות בהכרח תעסוק בחדשנות, והכלים היזמיים – מנהיגות, תקשורת אנושית, העברת מסרים, פיננסים, קבלת החלטות, פתרון בעיות – הם יצירתיים לא פחות מאלה של הצייר, המשורר או האדריכל.
"יזמות הוא התהליך שבאמצעותו נוצר שינוי בר קיימא בעולם."
“יש לי חדשות מרעישות בשבילך. האדם לא לבד על הפלנטה הזאת. הוא חלק מקהילה, והוא תלוי בה לחלוטין."
"העולם לא שייך לנו, אנחנו שייכים לו. תמיד היינו, ותמיד נהיה. אנחנו שייכים לעולם. אנחנו שייכים לקהילת החיים על הפלנטה הזאת – היא לא שייכת לנו."
"אתה לא יכול להסתכל על השקיעה ואז ללכת להבעיר באש את האוהל של השכן שלך. לחיות קרוב לטבע הופך את הנפש שלך לבריאה." (דניאל קווין)
בתחילת 2016, אחרי שחזרנו ממסע ארוך בספרד לחיפוש ומחקר סביב קהילות ודרכי חיים אלטרנטיביות, החלטתי לקחת קורס עיצוב פרמקלצ'ר בקיבוץ לוטן. עד אז הבנתי מה זה רק במובנים כלליים, ואהבתי, אז החלטתי לתת קפיצת ראש. חשבתי שזה הולך להיות קורס שלמד אותי איך מגדלים ירקות בצורה בריאה, איך בונים בחומרים טבעיים, איך מגדלים תרנגולות ודבורים, כאלה דברים.
מה שפגשתי זה דבר עמוק בהרבה. פרמלקצ'ר (או בעברית: תרבות-עדן) היא שיטה לעיצוב המציאות, או המילים אחרות, "פרמקלצ'ר עוסקת ביצירת התיישבויות והתארגנויות אנושיות ברות קיימא, בהתבסס על אימוץ תבניות מהטבע".
אם לרדת לפרקטיקה, זו שיטה שמתבססת על 3 ערכים (דאגה לאדם, דאגה לאדמה ו-שיתוף הוגן) ו-12 עקרונות, שנועדו לבניית מערכות חיות אבל משמשים אותי היום לכל פרויקט או מערכת אנושית שאני רוצה לבנות.
ואלו הם העקרונות:
"היופי הוא בעיני המתבונן"
לפני כל התחלת פעולה, התחל בלהתבונן בנעשה ובלייצר התערבויות קטנות וניסויות
"אי אפשר לעבוד על בטן ריקה"
הגדר את סוג היבול שאתה רוצה להשיג (מזון? יחסים אנושיים? חינוך מיטיב? כסף? אושר?) ושאף כדי להשיג אותו
"את התבואה הכן בזמן שהשמש זורחת"
אנרגיה הוא במטבע באמצעותו נוצרת תנועה והתחדשות בעולם. נסה להבין את סוגי האנרגיה שאתה רוצה לעבוד איתם, והבן איך ניתן לאגור אותה
"אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"
חפש את הדרך לקבל משוב לעצמך ולמערכת. אל תשתהה בליישם את מסקנות המשוב, בדרך איטית וקלה.
"הנח לטבע לעשות את שלו"
נתח את המשאבים שברשותך, מיין אותם למשאבים מתכלים ולמשאבים מתחדשים, ונסה להגביר שימוש במשאבים מתחדשים.
"זבל לאחד, זהב לאחר"
חשוב מחדש על כל דבר שנחשב בעיניך למיותר במערכת ושצריך להוציא ממנה, ונסה להבין כיצד ניתן להשתמש בו בתוך המערכת.
"מרוב עצים לא רואים את היער"
אתר תבניות ודפוסים, עקרונות ייחודיים וספציפיים למערכת שלך שחוזרים על עצמם. השתמש בדפוסים האלה כדי לעצב את הפרטים.
"השלם גדול מסך חלקיו"
הטבע בנוי על מערכות יחסים – במקום להתמקד באובייקטים (הבחנה והפרדה ביניהם) התמקד במערכות היחסים, בחיבורים ובקשרים שבין אובייקטים שיוצרים ביחד את המערכת.
"כל הדברים היפים באמת מתגלים בזמנם האיטי, הבלתי מתפשר."
לכל דבר יש את הקצב שלו. נסה ליישם פתרון קטן, התבונן באיך המערכת מגיבה והמשך לפעול בהתאם.
"אל תניח את כל הביצים בסל אחד"
במגוון יש כוח קיימותי חזק – מערכת מגוונת תחזיק מעמד ואולי גם תשגשג בזמנים של שינויים קיצוניים. הערך את המגוון וטפח אותו.
"אל תחשוב שאתה הולך בדרך הנכונה רק כי כולם הולכים בה"
הדברים הכי מעניינים קורים בשוליים – שם צומחות האלטרנטיבות שלאט לאט מאומצות ע"י המרכז.
"Vision is not things as they are but as they will be"
כל שינוי הוא הזדמנות לשינוי המערכת. שינויים יש לחבק, להתבונן בהם ולהבין כיצד משתמשים בהם כדי להביא לשינוי שאנחנו רוצים לייצר.
העיר יכולה להיות מלאה בטבע, בעצים, בפארקים, בציפורים ובחיות, לשלב חיי קהילה, לעודד מפגשים אנושיים, להשרות אווירת שלווה וחופש, לאפשר שגרה מאוזנת בין עבודה, פנאי ומשפחה, ולאפשר הזדמנויות להגשמת היעוד העצמי של כל אינדיוידואל.
תפקידה של העיריה או הרשות היא לעצב, לתכנן ולנהל מבנים ומרחבים עירוניים (פיזיים, חברתיים ודיגיטליים) המאפשרים לכל הצרכים האלה להתקיים מעצמם, לצמוח ולגדול מתוך אנרגיית היצירה של התושבים. כמו שזה טבעם של ילדים ללמוד ולהתפתח, ותפקיד ההורים הוא ללוות את התהליך הזה באהבה וחמלה, כך גם העיריה צריכה ללוות את התושבים, את הקהילות ואת היוזמות הצומחות בה בהגשמת הפונטציאל והשאיפות שלהם מבלי להתערב בדרכם הייחודית.
עקרונות העירוניות שהגתה ג'יין ג'ייקובס בשנות ה-60 תקפים גם היום, ידועים וחשופים לכולם: הליכתיות, נגישות, בניה מרקמית, עירוב שימושים, חופש תנועה, מגוון אנושי. כולם מכוונים לבנייתה של קהילה חזקה, להעצמת האיכות והכמות המפגש האנושי, ולהגדלת איכות החיים של התושבים.
לעקרונות האלה צריך להוסיף את תפיסת הקיימות המקומית, שמגדילה את תפקידה של העיר וטוענת שצריך להיות לה גם פתרון במשבר האקלים. לא צריך המון מחקרים (למרות שהם קיימים) כדי להבין שסביבת החיים שמקנה הכי הרבה נועם, שלווה, רוגע ואורך רוח לאדם היא סביבה טבעית. בתהליך רחב וארוך שנים התרבות שלנו הלכה והתרחקה מהסביבה הטבעית – מהטבע שלנו והטבע שסביבנו, מהעקרונות של הטבע, מהדרך שדברים מתפתחים בטבע. תפיסת הקיימות המקומית מחברת עקרונות של קהילה ושל עירוניות, לעקרונות של אקולוגיה ומערכות טבעיות, כדי לתפוס את העיר כמערכת אורגנית, טבעית והוליסטית שצריכה להיות כלי מפתח בהקלה על המשבר הקהילתי-סביבתי שאנחנו נמצאים במרכזו.
"ממש כמו שבטבע מפגש ביולוגי מייצר חיים, במרחב האורבני, מפגש אנושי הוא זה שמייצר חיים." (יובל צביאל)
“כסף הוא כלי מפתח בחיים שלנו – התפקוד של החברה שלנו תלוי בו. חלקנו לומדים את הכישורים לנהל את הכסף שלנו, ועדיין רק למעט מאיתנו יש את האפשרויות לחקור את מערכת היחסים שלנו עם כסף במלואה. בלי מערכת יחסים בוגרת ובריאה לכסף, אנחנו מגבילים את היכולת שלנו להעניק, להחזיק ולקבל כסף בחופשיות.” (פיטר קוניג)
בואו נודה בזה – כסף תופס את מרחב המחשבה שלנו בכל יום: בהתלבטות אם לקנות משהו, במחשבה אם העבודה שלנו שווה את זה, בפחד מלהכנס לבדוק את חשבון הבנק, בפעם ההיא שעקצו אותך שלעולם לא תשכח, בפעם שתרמת מכל הלב סכום גדול וגם לעולם לא תשכח.
חשבתם פעם על איזה מוצר מטורף זה כסף, שכולם מבינים את הקונספט, מגיל 5 עד המוות, בכל תרבות, בכל מדינה, כבר אלפי שנים? איזה מחבר אדיר זה בין אנשים – שגם אם תגיע לתרבות לא מוכרת ואתה לא מכיר בשפה המקומית, כנראה כסף תהיה שפת תקשורת בסיסית שתאפשר לכם למצוא קרקע משותפת?
אנחנו מתנהלים עם כסף בכל יום, וכמעט לא עוצרים לחשוב על מערכת היחסים שלנו עם האובייקט המיוחד הזה. מאיפה מגיעים כל הפחדים שלנו מכסף? מה עוצר אותנו מלבקש את ההעלאה במשכורת שמגיעה לנו, או למה מפחיד אותנו לתמחר את עצמנו גבוה? איזה הרגלים משרתים את העבודה שלי עם כסף ואיזה כבר מזמן לא? אם להעניק זה כל כך מספק, למה אני לא מעניק מהכסף שלי כל יום? איך עוד כסף יכול לעבוד ולהיות בעולם שלנו? למה תמיד המוכרים הם אלה שקובעים את המחיר? האם אפשר לחשוב על שיטה שהעולם יתנהל בה בלי כסף?
את כל השאלות האלה אי אפשר לשאול בלי שעוצרים לרגע לחשוב על זה. ואחרי ששאלתי את עצמי במשך כמעט שנתיים, חקרתי דעות ותפיסות ומחשבות, המשימה שלי בחיים כרגע היא להנגיש את הכלים והידע שצברתי בדרך לכל מי שמעוניין בזה.