- בואו נתחיל בלהגדיר יזמות: תהליך בו נוצר שינוי בר קיימא בעולם.
- ונגדיר קהילה: הסקאלה המקומית ביותר ליצירת שינוי חברתי.
- המילה "חברתי" לכשעצמה, מגיעה מלשון המילה 'חיבורים'. כל יוזמה חברתית, בהגדרה, היא בעצם יוזמה שמייצרת חיבורים אנושיים, משנה את העומק שלהם או את האיכות שלהם.
- מכאן, יוזמה חברתית תהליך שמטרתו יצירת חיבורים אנושיים באופן שייצרו שינוי בר קיימא בעולם.
- ויוזמה קהילתית: תהליך ליצירת שינוי חברתי (=שמייצר חיבורים אנושיים) באופן המקומי ביותר האפשרי.
- יזמות סביבתית, יזמות חברתית ויזמות עסקית נבדלות במושא השינוי, אבל הכלי המרכזי והמשפיע ביותר שיניע לעבר השינוי, היה ותמיד יהיה – האנשים. זאת מאחר שהאינטראקציה בינם לבין עצמם ובינם לבין הרעיון הוא הכלי שאותו אני רוצה לקדם בעולם.
- הקיימות של כל גוף, חברתי או עסקי – בנויה על שלושה צירים:
- הקיימות התודעתית – הרעיון העמוק/הערכים שאותה היוזמה באה לקדם, שעונה על צורך רגשי של קהל היעד.
- הקיימות הארגונית – מבנה ארגוני יציב, בעלי תפקידים וחלוקת אחריות (ספציפיקציה), מערכות תקשורת, תרבות ארגונית, הסכמות/הבנות/נהלים משותפים.
- הקיימות הכלכלית – מודל (מנוע) פיננסי שגורם שמוביל לזרימתו של כסף במערכת ע”י מענה על צורך של השוק.
- הצירים תלויים אחד בשני – תומכים האחד בשני ומגבילים האחד את השני.
- יזמות בהכרח עוסקת בחדשנות.
- ביוזמות עסקיות הציר המוביל הוא הציר הכלכלי, ושם תתרחש החדשנות (במציאת מודל עסקי חדשני, “כיס” חבוי של השוק שאף אחד עוד לא נכנס אליו). אליהן מצטרף הציר הארגוני , והיוזמה תהפוך להיות בת קיימא אם יצטרפו עליה ערכים חזקים שייצרו משמעות עבור צוותי ההנהלה והעובדים ויתמכו את שני הצירים שקדמו, כך שכל שלושת הצירים ימשיכו לגדול יחד.
- לעומתן, יוזמות חברתיות עושות את הדרך ההפוכה: הן מתחילות ברעיון ליצירת שינוי מיטיב שמעניק משמעות ו”רוח” ליוזמה (הציר התודעתי), אליהן מצטרף הציר הארגוני, והיוזמה תהפוך לבת קיימא אם מצליח להבנות ציר כלכלי יציב.
- במקרה של יוזמה עסקית, הציר הכלכלי חייב להיות של הכנסות עצמיות – מתן ערך ללקוחות שהם גם המוטבים. ביזמות חברתית לעומת זאת, הערך יכול להיות כלפי מטה (מוטבים) או כלפי מעלה (קרנות, ממשלה, רשויות).
- קסם מיוחד קורה ביוזמות עסקיות-חברתיות שבהן המוטבים (מי שמקבל את הערך) הם גם הלקוחות. יוזמות כאלה מצליחות להתנתק מהתלות בגורמים מממנים חיצוניים וישארו בהכרח נאמנות יותר לקידום המשימה והערכים שלשמה קמו.
- מעניין לחשוב איך נראות יוזמות שבהן הציר המוביל הוא הציר הארגוני (המבנה והתרבות הארגונית), והמייסדים ממנפים אותו כדי למצוא האיכויות התודעתיות והכלכליות להתפתח דרכן ובאמצעותן. אני מכיר כמה ארגונים כאלה וכולם מיוחדים עד מאוד ("הטריבונה למנהיגות השתתפותית", "DaoStack", "ארץעיר'', "Enspiral").
- למרות שלעיתים זה לא נראה כך, אבל גם במגזר הציבורי הציר המוביל הוא הציר הארגוני. ההבדל הוא שהמגזר הציבורי הוא בהגדרתו לא יזמי.
